גרמניה ואוסטריה. שביל האופניים של הדנובה (פסאו — וינה). עונה: מאי — ספטמבר.

🚲 יציאה מפאסאו, סיום באזור לולאת הדנובה של שלגן. כ-42–48 ק"מ, זמן רכיבה נטו 2.5–3.5 שעות, טיפוס מצטבר קטן — בערך 150–250 מ', כי המסלול עובר ברובו לאורך הנהר. סוג המשטח ביום הזה ידידותי מאוד למטייל רגיל: שבילי אופניים סלולים, טיילות, קטעים נפרדים של gravel מהודק וכבישים מקומיים שקטים. רמת קושי קלה. העצירות המרכזיות בדרך — Obernzell עם הטיילת והמרכז ההיסטורי, Engelhartszell עם המנזר והאווירה הנהרית השלווה, ואז התצפיות לפני Schlögener Schlinge. מים ונשנוש נוח לחדש בפאסאו לפני היציאה, ואז ב-Obernzell וב-Engelhartszell, שם יש בתי קפה, חנויות וגסטהאוסים. עדיף ללון ממש בשלגן או בקרבתה, כדי לא לבזבז בבוקר כוח על העברה מיותרת. דגשי דרך: בתחילה כדאי לעקוב אחרי הניווט העירוני בפאסאו, ואחרי הגבול המסלול נעשה מאוד ברור; אחרי גשם בקטעי gravel קצרים יכול להיות מעט בוצי, וברוח נגדית אפילו יום שטוח מרגיש ארוך יותר. היום הזה ריאלי למטייל אופניים רגיל, כי המרחק מתון, הפרופיל כמעט שטוח, והשירותים בדרך תכופים — זו כניסה רכה אידיאלית למסלול של שבוע.

🚲 יציאה מלולאת שלגן, סיום בלינץ. כ-54–60 ק"מ, זמן רכיבה נטו 3.5–4.5 שעות, טיפוס מצטבר כ-200–300 מ'. המשטח ברובו אספלטי ואחיד מאוד: שבילי אופניים ייעודיים לאורך הדנובה, טיילות, כבישים מקומיים ללא תנועה אינטנסיבית. רמת הקושי בינונית רק בגלל אורך היום. העצירות המרכזיות — אזור התצפית של Schlögener Schlinge עצמו, כפרי הנהר בדרך, והכניסה ללינץ לאורך גדות דנובה מטופחות. למים ואוכל נוח לעצור ב-Aschach an der Donau או באחד מכפרי הנהר בדרך; ביום חם עדיף להחזיק לפחות 1.5–2 ליטר מים, כי הקטע מאוד פתוח ושטוף שמש. הגיוני ללון בלינץ: העיר נותנת בחירה של מלונות, שירותים, חנויות אופניים וביטחון של רכבת במקרה של עייפות. דגשי דרך: הכניסה ללינץ עשויה להיות מעט עמוסה יותר מבחינה ויזואלית, אבל מסלול האופניים עצמו מאורגן היטב; במזג אוויר סוער קטעים פתוחים ליד המים עלולים להאט את הקצב. היום הזה ריאלי, כי המסלול פשוט טכנית וכמעט בלי טיפוסים, ו-55–60 ק"מ על דרך שטוחה ואיכותית הם מרחק רגיל למטייל עם כושר בסיסי או על e-bike.

🚲 יציאה מלינץ, סיום בגריין. כ-58–64 ק"מ, זמן רכיבה נטו 3.5–4.5 שעות, טיפוס מצטבר בדרך כלל 180–280 מ'. גם כאן המשטח נוח מאוד: אספלט, שבילי אופניים לאורך סוללות וגדות, קטעים קצרים בכבישים כפריים. רמת קושי בינונית. העצירות המרכזיות — Mauthausen כנקודה היסטורית משמעותית, אחר כך אזורי Naarn/מישורי ההצפה של מאוטהאוזן, והעיירה העתיקה גריין עם החזית הנהרית שלה. אפשר לחדש מים ואוכל בלינץ לפני היציאה, אחר כך במאוטהאוזן וביישובים הקרובים יותר לגריין; בעונת השיא בתי קפה ומאפיות פועלים באופן יציב, אבל ביום ראשון עדיף לא להסתמך רק על חנויות קטנות. עדיף ללון בגריין: עיר קטנה וקומפקטית שמתאימה מצוין כבסיס לפני המעבר לאוסטריה תחתית. דגשי דרך: היום לא קשה, אבל ביציאות עירוניות ובמחלפי גשרים חשוב לא לפספס את השילוט של Donauradweg; בקטעים הפתוחים על הסוללות בקיץ יכול להיות חם וכמעט בלי צל. היום הזה ריאלי כי התוואי מתון, יש מספיק עצירות בדרך, והקילומטראז' נשאר בטווח נוח לטיול בלי למהר.

🚲 יציאה מגריין, סיום במלק. כ-48–55 ק"מ, זמן רכיבה נטו 3–4 שעות, טיפוס מצטבר כ-200–300 מ'. המשטח מעורב אבל נוח: שבילי אופניים סלולים, טיילות לאורך הנהר, קטעי gravel מהודק בודדים וגישות כפריות שקטות. רמת הקושי קלה או בינונית, תלוי ברוח. העצירות המרכזיות — Ybbs-Persenbeug או אזור הסכר/המעבר, אחר כך Pöchlarn והכניסה הסופית אל מנזר מלק. להפסקה נוח לעצור ב-Ybbs או ב-Pöchlarn: שם קל יותר למצוא קפה, סופרמרקט, מאפייה ומים. הלינה במלק הגיונית במיוחד, כי העיר קומפקטית, יפה, ומכאן נוח לצאת לאזור ואכאו. דגשי דרך: בבחירת הגדה עדיף להיצמד לניווט הרשמי של Donauradweg, כי חלק מהפיצולים המקומיים עלולים לקחת אתכם מהאפשרות הישירה ביותר; בגשם כדאי להיזהר יותר בקטעים הקצרים שאינם סלולים וליד גישות לנהר. היום ריאלי בזכות מרחק מתון ופרופיל כמעט שטוח — זו הזדמנות טובה להתאושש לפני הקטע הכי פוטוגני במסלול.

🚲 יציאה ממלק, סיום בקרמס. כ-38–45 ק"מ של רכיבה נטו, 2.5–3.5 שעות באוכף בלי עצירות ארוכות, טיפוס מצטבר קטן — כ-150–250 מ', אם לא עולים גבוה אל הכרמים. המשטח מצוין ברובו: Danube Cycle Path סלול, טיילות, רחובות מקומיים שקטים של כפרי יין. רמת קושי קלה. העצירות המרכזיות — Emmersdorf/התצפיות אל מנזר מלק, Spitz או Weißenkirchen, ואז Dürnstein עם הצללית המפורסמת והמגדל שלו. למים ואוכל זה אחד הימים הנוחים ביותר בכל הטיול: הכפרים מגיעים בתדירות גבוהה, ויש הרבה בתי קפה, heuriger, מאפיות ומקומות להפסקה ארוכה ורגועה. אם רוצים, אפשר להשתמש במעבורות מקומיות ב-Wachau, אם רוצים לראות את הגדה השנייה או לרכוב חלק מהמסלול בצורה ציורית יותר; לפני היציאה צריך לבדוק לוח זמנים, כי המעבורות עונתיות. עדיף ללון בקרמס או בקרמס-שטיין: זהו סיום גדול ונוח עם מלונות, שירות אופניים ותחבורה. דגשי דרך: ואכאו פופולרי מאוד בין מאי לספטמבר, לכן בשעות היום במקומות הצרים צריך לרכוב בזהירות ולכבד הולכי רגל; בעונת השיא ייתכנו תורים קצרים למעבורות. היום הזה ריאלי כי הוא קצר, כמעט שטוח, ולא בנוי לקצב ספורטיבי אלא להנאה מהנוף ומהעצירות ההיסטוריות.

🚲 יציאה מקרמס, סיום ב-Tulln an der Donau. כ-50–58 ק"מ, זמן רכיבה נטו 3–4.5 שעות, טיפוס מצטבר כ-120–220 מ'. המשטח ברובו אספלטי: סוללות, שבילי אופניים לאורך הגדה, כבישים כפריים שקטים, ובמקומות מסוימים קטעים ישרים ומהירים. רמת קושי בינונית. העצירות המרכזיות — Traismauer כהפסקת קפה נוחה, נופים רומיים ויינניים של אזור Wagram, ואז Tulln המסודרת עם הטיילת העירונית הנעימה. עדיף לחדש מים ואוכל בקרמס לפני היציאה ואז ב-Traismauer; בין היישובים המסלול לפעמים עובר באזורים שקטים ומונוטוניים יותר, לכן לא כדאי לצאת רק עם בקבוק קטן אחד. הלינה בטולן הגיונית, כי זה מקצר את היום האחרון עד וינה ומאפשר להגיע לבירה בלי להיות מותשים. דגשי דרך: היום כמעט בלי קושי טכני, אבל חלק מהמקטעים עוברים לאורך גדות פתוחות מאוד — ביולי ובאוגוסט חשוב לצאת מוקדם יותר, להשתמש בהגנה מהשמש ולעקוב אחרי הרוח. היום הזה ריאלי כי הדרך ארוכה יותר רק על הנייר: הפרופיל שטוח, המשטח טוב, והמסלול מיועד בדיוק לתיירות אופניים ולא למרוץ כביש.

🚲 יציאה מטולן, סיום במרכז וינה דרך מסלולי האופניים של הדנובה. כ-38–45 ק"מ, זמן רכיבה נטו 2.5–3.5 שעות, טיפוס מצטבר מזערי — בדרך כלל עד 150 מ'. המשטח מצוין: שבילי אופניים סלולים, סוללות נהר, city cycle paths וטיילות. רמת קושי קלה. העצירות המרכזיות — Klosterneuburg ככניסה הגיונית לפני וינה, קטעי אי ומישורי הצפה של הדנובה לפני העיר, ואז הגישה הסופית למרכז לאורך מסלול האופניים שמתואר רשמית כ-Danube bike path to center of Vienna. מים ואוכל נוח לקחת בטולן, ואז להשלים ב-Klosterneuburg או כבר בוינה. עדיף ללון באזור שבו קל לסיים את הרכיבה ולהחזיר את האופניים: Landstraße, Wien Mitte, Prater או ליד תחנות מרכזיות. דגשי דרך: בכניסה לוינה זרם הרוכבים נעשה צפוף יותר, מופיעים יותר רמזורים עירוניים ויותר הולכי רגל; צריך לרכוב לאט יותר, במיוחד בקטעי shared-path. היום הזה ריאלי למטייל אופניים רגיל, כי המרחק קצר, הפרופיל שטוח, והסיום בנוי סביב תשתית אופניים מפותחת ולא סביב תנועת מכוניות עירונית מורכבת.